רק עוד קצת

ששאלתי אתמול את נילי מה החלק שהיא הכי אוהבת בגן היא אמרה שכשאני באה לקחת אותה.

וברור שהחלק הכי קשה הוא כשאני הולכת.

הגן שלה מקסים, אבל יש משהו בשהות עם ההורה דאין דומה לה.

הקרבה של הראשון בספטמבר לחגים ממחישה מאד את הסימטריה שאנחנו מבקשים לעשות בים מערכת היחסים ההורית לזו של הקבה איתנו.

רחם עלינו כרחם אב על בנים.

יש בפסוק הזה את האב והבנים אבל גם את הרחם.

ויש כאן בקשה- עטוף אותנו. תזין ותכיל אותנו. תן לנו קצת מהוודאות שיש מי שדואג שיהיה לנו טוב גם בעולם של אי ודאות.

היה אתה האב והאם שלנו

רחם עלינו.

כי מה הילד רוצה?

קשר. ואהבה.

בדיוק כמונו.

נילי מבקשת ממני- רק עוד קצת. תישארי עוד 2 דק.

וגם אנחנו מושכים את הסופים.

מאלול לראש השנה, וממנו ליום כיפור עד לתפילת הנעילה ולתקיעת השופר.

מזמינים ומבקשים מה'- רק עוד קצת אבא.

תן לנו להישאר בשדך.

רק עוד קצת